איך מתמודדים עם התקפי זעם? / ד"ר שמרית תלרז כהן

כל המאמרים פרוייקט שאלות ותשובות
מאת tamarfriedlander1

התשובה נכתבה על ידי הפסיכולוגית ד"ר שמרית תלרז כהן
כחלק מפרוייקט שאלות ותשובות
בשיתוף פעולה עם דף הפייסבוק של 'פסיכולוגיה קלינית מדוברת'.
מוזמנים לשלוח שאלה בטופס האנונימי שלנו, ולקבל תשובה מפורטת מפסיכולוג/ית.


שאלה

שלום, אני רוצה להתייעץ בקשר לקרובת משפחה שלי שסובלת מהתקפות עצבים (ולא מקבלת טיפול כלשהו) לאחרונה ראיתי איך שהתפוצצה בלי סיבה ממשית ואיבדה עשתונות על שתי הבנות שלה (אחת בת חצי שנה ואחת בת 4), לא השתמשה באלימות אבל צרחות חזקות ולחץ, מה שגרם לשתיהן לבכות בהיסטריה.

כשניסיתי להרגיע אותה (כמו להציע שתנשום קצת ותראה איך הלחץ שלה משפיע על הבנות שלה) רק קיבלתי התקפה יותר גדולה בצעקות.

שאר המשפחה חושבת שלא צריך להתערב, אך לדעתי אי אפשר להישאר אדיש למראות האלה ולנזק שהאימא עושה לבנות שלה. רציתי להתייעץ מה אפשר לעשות? ברור שהבנות צריכות את אימא שלהן, למרות שכנראה, לדעתי, אימא עושה להן נזק לטווח המיידי והרחוק (דיכאון עתידי). (האבא לא היה באותו רגע אבל הוא מודע שלבת זוגתו יש התקפות עצבים לעיתים)."

תשובה

אנונימי יקר, אפשר להבין את הדאגה והמצוקה שלך מול הסיטואציה שתיארת, לא פשוט לראות קרובת משפחה יקרה מאבדת את העשתונות "ומתפוצצת" בלי סיבה נראית לעין על שתי ילדותיה הצעירות וחסרות ישע. הדאגה שלך והרצון לעזור הם צעד אחד חשוב בדרך לשיפור במצב המתואר.

וויסות רגשות

מהתיאור שלך היה נשמע שאותה קרובת משפחה איבדה שליטה ברגשותיה, או בשפה מקצועית, התקשתה לווסת אותם. לכל בני האדם יש רגשות והעולם הרגשי המגוון שלנו הוא חלק ממה שעושה אותנו אנושיים. לרגשות יש תפקיד חשוב בהסתגלות. הם עוזרים לנו להבין את עצמנו באופן מיידי ובקלות. למשל, כעס יכול לסמן לנו שנעשה לנו עוול. רגש של אכזבה יכול לעזור לנו להבין שציפינו למשהו מאוד חשוב שלא קרה. רגשות עוזרים לנו גם לתקשר את עצמנו לאחרים משמעותיים לנו, בקלות, ואפילו בלי מילים. אם אדם חשוב לך יהיה עצוב או כועס באופן מיוחד, סביר להניח שתשים לב לכך עוד לפני שהוא יגיד לך מה קרה. רגשות גם מניעים אותנו לפעולה במהירות ובאופן יעיל.

לרוב אנחנו שולטים היטב ברגשותינו, ויודעים לבטא אותם באופן שישיג את מטרותינו ויעביר מסר ברור לסביבה. וויסות רגשי הוא מושג בפסיכולוגיה המבטא את היכולת לבטא את הרגשות שלנו באופן מתאים למצב ולנסיבות. כשהוויסות הרגשי שלנו תקין, אנחנו נגיב באופן פורפורציונלי ומאוזן, ולא נגיב באופן אימפולסיבי ועוצמתי לאירוע שגרתי וקטן. כמו כן, כשהוויסות הרגשי שלנו תקין, גם אם קורה אירוע שמערער אותנו רגשית, הרגשות שלנו יחזרו די מהר לרמה הבסיסית שלהם. וויסות רגשי תקין אומר גם שהרגש שלנו אמנם משתנה- אנחנו מגיבים לאירועים השונים בחיינו, ולא מרגישים אותו דבר כל הזמן, אבל הרגשות לא נעים מקצה לקצה בחדות או בדרמטיות, אלא משתנים במתינות ובהדרגתיות.

התפרצות כעס

נשמע שקרובת המשפחה שלך איבדה את יכולת הוויסות שלה ברגשותיה באותה סיטואציה קשה של התפרצות כעס אליה היית עד. גם אנשים שמתקשים לווסת ברגשותיהם, מודעים לרוב לכך שהתנהגותם באותם רגעים בהם איבדו שליטה לא הייתה מועילה, ובדרך כלל הם מצטערים והיו רוצים להחזיר את הגלגל לאחור.

חשוב לדעת שכשאנחנו מאוד כועסים, המוח שלנו לא פועל כמו בדרך כלל, אלא באופן מאוד שונה. מכאן, כשאדם אומר לנו אחרי התפרצות "לא הייתי אני באותו רגע" הוא כנראה מתאר בדיוק רב את המצב. כשאנחנו פועלים במצב רגשי אינטנסיבי, מופעלים אזורים פרימיטיביים במוח שלנו, אזורים שמשותפים לנו ולבעלי חיים הרבה פחות מפותחים מאיתנו. אפשר להגיד שבמצב של התפרצות כעס, אנחנו מגיבים מהחלקים החייתיים שבנו. במצב כזה, של רגש אינטנסיבי, כמו התפרצות כעס, הגוף שלנו נמצא ברמת עוררות גבוהה מאוד: הלב שלנו דופק מאוד מהר, השרירים שלנו מאוד מתוחים, ואפילו חום הגוף שלנו עולה. המוח שלנו מפרש את המצב בו אנו נמצאים כמצב סכנה, ובאותו רגע מגיב אך ורק ממקום הישרדותי וחייתי, מאותת לנו לברוח מהמצב, או לתקוף, ממש כאילו נתקלנו בחיה טורפת.

חשוב לדעת, שכעס הוא קצת כמו סיר רותח שהשארנו על האש. כל עוד הסיר לא רתח, אפשר לעשות הרבה דברים כדי להוריד ולווסת את הטמפרטורה, אבל ברגע שהסיר גולש – קשה עד בלתי אפשרי לעצור אותו, ומכאן חווית אובדן השליטה.

אנשים שונים זה מזה ביכולתם לשלוט ברגשות. בדרך כלל קושי משמעותי בוויסות הרגשי נובע משילוב של גורמים. יש אנשים שנולדים רגישים ותגובתיים יותר מאחרים. אנחנו רואים אפילו אצל תינוקות קטנטנים הבדלי טמפרמנט. יש תינוקות שהם לרוב רגועים, ישנים ואוכלים היטב, ויש תינוקות שמתוארים על ידי סביבתם כמאוד עצבניים, מרבים להגיב בבכי או בלחץ לגירויים שונים. הבדלים אלו בתגובתיות הרגשית ממשיכים אל הבגרות.

סביבה מתקפת

גורם חשוב נוסף לקושי בוויסות הרגשי הוא העדרה של סביבה מתקפת. ילד לומד לזהות ולשלוט ברגשותיו מהסביבה הקרובה, בעיקר בעזרת מערכת היחסי שלו עם הוריו, שהם הדמויות הקרובות והמשפיעות עליו ביותר. סביבה שאינה מתקפת, היא כזו המבטלת את רגשותיו של הילד, וגורמת לו להבין שהאופן בו הוא מרגיש אינו הגיוני או אינו מקובל. אם ילד שומע באופן עקבי מסביבתו שהוא מגזים, או שהרגשות שלו הם טיפשיים ואינם מתאימים למצב, הוא יגדל ויתקשה לקבל את רגשותיו ובהתאם לכך יתקשה לזהות אותם באופן מדויק, לא יצליח לבקש עבורו את המענה הנכון, ויתקשה מאוד לווסת אותם ולשלוט בהם.

השילוב בין טמפרמנט שהוא רגיש, לבין סביבה ראשונית המתקשה לתת תיקוף רגשי ולעזור לילד לזהות ולקבל את רגשותיו, יוצר קושי בוויסות הרגשי הממשיך אל הבגרות.

אז מה אפשר לעשות?

אם כן, אנונימי יקר, הרצון שלך לעזור הוא כבר צעד בכיוון הנכון. יתכן מאוד שקרובת משפחתך מודעת לנזק ולבהלה שהתנהגותה גורמת לבנותיה, אך כאשר היא מאבדת את עשתונותיה, היא אינה מצליחה לעצור את עצמה. באותו רגע – החלב כבר גלש מהסיר, הר הגעש כבר התפרץ. במקרים כאלו חשוב לפעול על פי העיקרון של "הכה את הברזל בעודו קר". כלומר, אין טעם לדבר עמה ולנסות לפנות להיגיון שלה כשהיא עדיין באובדן עשתונות או מעט אחרי. במצב זה המוח שלה עדיין מופעל על ידי המקומות החייתיים וההישרדותיים ויהיה לה קשה לשמוע את עצתך, טובה ככל שתהיה. כדאי לחכות לזמן שתהיה רגועה ולנסות ליזום איתה שיחה חברית ודואגת.

חשוב מאוד להתעניין במה שעובר עליה ולתקף את רגשותיה – לתת לה הרגשה שאפשר להבין את מה שעובר עליה, גם אם אתה מודאג ולא מסכים עם האופן בו היא מתנהגת לילדותיה. בשיחה כזו, מתקפת ורגועה, הסיכויים גדולים יותר שהיא תהיה פנויה להקשיב, וניתן יהיה לבדוק עימה לאיזו עזרה היא זקוקה, מה סוג התמיכה שהיא זקוקה לה על מנת שתרגיש מאוזנת יותר, ואף להציע לה לפנות לטיפול פסיכולוגי שיוכל לתת לה הדרכה הורית ומיומנויות חשובות להתמודד עם רגשותיה.


התשובה נכתבה על ידי הפסיכולוגית ד"ר שמרית תלרז כהן
כחלק מפרוייקט שאלות ותשובות
בשיתוף פעולה עם דף הפייסבוק של 'פסיכולוגיה קלינית מדוברת'.
מוזמנים לשלוח שאלה בטופס האנונימי שלנו, ולקבל תשובה מפורטת מפסיכולוג/ית.