התמודדות נפשית בקרב הקהילה הגאה / טל פישר

כל המאמרים הקהילה הגאה
מאת מערכת

חברות וחברי הקהילה הגאה נוטים להתמודד לאורך חייהם עם יותר קשיים נפשיים ורגשיים מהאוכלוסיה הכללית. ללהטב"ק נטייה לחוות יותר דיכאון, חרדה, פגיעה עצמית, סמים, הפרעות אכילה ועוד בהשוואה לאוכלוסיה, ונמצאות.ים בסיכון גדול יותר לאובדנות. הסיכון עולה במיוחד כשמדובר בביסקסואליות.ים או טרנס*. מעניין שלמרות תנועות חיוביות מבחינה חוקית וחברתית בעולם, הדבר לא גרם להפחתת הפער בהתמודדות הנפשית של הקהילה הגאה למול שאר האוכלוסיה. מדוע זה?

הומוסקסואליות הוגדרה כהפרעה פסיכיאטרית בספר האבחנות הפסיכיאטריות (ה-DSM), עד למחיקתה ממנו בשנות ה-70 המוקדמות. בשנים אלו, פעילות.ים רבות.ים פעלו – בתחומי הרפואה, המשפט, הפסיכולוגיה ובמרחב הציבורי – כדי לשנות את הסטיגמה ששררה לגבי להטב"ק. עד אז, קשיים שחוו להטב"ק נחשבו כטבועים בנטייתם.ן המינית או בזהותם.ן המגדרית. כיום אנו מבינים כי בבסיסם, קשיים נפשיים בקרב להטב"ק נובעים מאותם הגורמים המביאים לקשיים נפשיים בקהילה כולה: פגיעות תורשתית, גורמים אישיותיים או גורמים סביבתיים. עם זאת, מאחר והקהילה הגאה חשופה לגורמי לחץ נוספים איתם האוכלוסייה ההטרוסקסואלית אינה צריכה להתמודד, פגיעותם הנפשית גבוהה ביחס לאוכלוסיה.

מה הופך את הקהילה הגאה ליותר פגיעה?

דחייה חברתית ואפליה: חברי.ות הקהילה הגאה משתייכים לקבוצת מיעוט, ובכך מועדים ל"סטרס/ דחק מיעוטים". הכוונה לחוויה מתמשכת של רמות מתח גבוהות שחווים חברי קבוצת מיעוט. אמנם לא כל להטב"ק נחשף.ת לאלימות פיסית, אך רבים מתמודדים עם דחייה חברתית, סלידה, היעדר קבלה, הערות פוגעניות או אפליה. למשל, השימוש במילה "הומו" כעלבון בקרב החברה. פעמים רבות, ההתמודדות הראשונית היא ע"י הימנעות, אטימת אזניים והתרחקות מאזורי קונפליקט, כשהאירוע ממשיך להשפיע רגשית. בשל כך, גם אם לא נחווה אירוע טראומתי, עשויים להתבסס דריכות בשל ציפייה לדחייה ודפוסי חשיבה אוטומטיים של מתח ומועקה מתמשכת, (אשר יש המקבילים לפוסט-טראומה). סיכון גבוהה לדחייה ואפלייה חברתית קיים בקרב טרנס* וביסקסואלים.ות.

חוויית היציאה (הלא נגמרת) מהארון: בניגוד לקבוצות מיעוט אחרות, החיים בקרב משפחה וחברים הדומים במאפייניהם, להטב"ק גדלים.ות לרוב בסביבה הטרוסקסואלית, תחת הנחת יסוד שהם "סטרייטים". גילוי עצמי של הנטייה או המגדר מתחילה בד"כ לבד. חוויית שוני מול הסביבה, העלאת שאלות תהומיות של זהות מגיל צעיר, חשש מתגובת המשפחה והסביבה, גם בסביבה יותר מקבלת, אלו התמודדויות לא פשוטות, במיוחד בתרבויות בהן אין נראות להט"בקית. ומכיוון שלא מדובר לרוב בסממן גלוי לעין, יציאה מהארון היא תהליך מתמשך ללא סוף: בעבודה, בחברה, במפגש עם מוסדות ממשלתיים וגם ברמה אישית.

היעדר רשתות תמיכה: ללהטב"ק ישנן פחות רשתות תמיכה משפחתיות ונטייה לסבול מניכור חברתי, בדידות והדרה. אצל טרנס*, באופן לא מפתיע, קשרים משפחתיים עוינים מעלים בצורה משמעותית את הסיכון להתנהגות אובדנית. בשל האמור, להטב"ק נוטים.ות להחליף את המשפחה בחברים, "המשפחה שכן בחרנו".

תרבות קהילתית: לתרבות הגאה יש מאפיינים חיוביים ומחברים כסלנג, הומור ומוזיקה, אך כמו קהילות אחרות, ישנם גם צדדים פחות טובים. הקהילה אינה חפה מאפליה והדרה פנים קבוצתית, ורבים.ות חווים בקהילה תחושה של תחרות וסטנדרטים קיצוניים של כושר, גבריות ונעורי נצח, אשר קשה לממשם. באפליקציות ההיכרויות, במיוחד בקרב הומוסקסואלים, מתוארת תרבות של שיח פוגעני ובוטה מינית ונטייה לכיוון של סטוצים, דבר אשר אינו מתאים לכל אחד.ת ולאורך זמן עשוי להגביר תחושת דחייה וניכור. בנוסף, ישנה נטייה לשימוש רב בסמים, בעיקר בסיטואציות מיניות.

פן אחר של התרבות הקהילתית קשור לדימוי שנוצר באשר ללהטב"ק והחשש לשנותו: תנועת השחרור הלהטב"קית, במטרה להילחם בדמות הלהטב"ק ה"חולה", בין היתר מיתגה מחדש את הלהטב"ק כבריאים, מקפצים וקהילתיים. כינויים נפוצים ללהטב"ק 'גיי' באנגלית ו'עליז' בעברית, מצביעים גם הם על סטריאוטיפ דומה של הלהטב"ק, ואף שהיום פחות, חברי.ות הקהילה עדיין מוצגים.ות לרוב בסרטים כדמויות צדדיות תומכות ושטחיות. סיפורי להטב"ק לרוב מסתיימים בסיפור יציאה מהארון שלאחריו תחושת חופש ואושר, דבר שאינו בהכרח נכון במציאות. דימויים אלו אינם מאפשרים מקום להתמודדות עם מורכבות וקושי. מעבר לכך, מכיוון שהקהילה עד לאחרונה היתה מודרת מהספרה החברתית (ובמובנים מסוימים עדיין), יש חשש פנים קהילתי רב מהעלאת דיונים באשר למאפיינים שליליים שעושיים להיות בקהילה, גם אם אלה קיימים בחברה הכללית – אלימות זוגית, בדידות, שימוש בסמים ועוד.

כמובן, לצד גורמי הפגיעות שנסקרו, ישנם גורמים שמאפשרים חיזוק והעצמה ליחיד/ה ולקהילה כולה. ה"מרחק" של הקהילה מהמיינסטרים מאפשר גם מרחק מתפיסות מצמצמות ומגבילות, והתפתחות של הווי קהילתי חיובי ומאפשר הכולל הומור, חוסן, אמפתיה ועוד, המהווים יתרון לחבריה דרך יצירת רשת חברתית, הבניית היסטוריה קהילתית מחברת ומתן הגנה רגשית, חברתית, משפטית ואחרת. וככל שהאוכלוסיה הכללית הופכת סובלנית יותר, פתוחה ומגנה על פרטיה המגוונים ללא אפליה, כך ללהטב"ק כמו לכל פרט אחר יש יותר גישה לכלים להתמודדות רגשית ואחרת.

לעמוד של הפסיכולוג טל פישר.

המאמר המקורי פורסם בעמוד של קלינית מדוברת.