מה לא לספר למטפל גבר? / יוליה ליבס

יחסים בינאישיים כל המאמרים השפעות הטיפול הפסיכולוגי פרוייקט שאלות ותשובות
מאת tamarfriedlander1

התשובה נכתבה על ידי הפסיכולוגית יוליה ליבס
כחלק מפרוייקט שאלות ותשובות
בשיתוף פעולה עם דף הפייסבוק של 'פסיכולוגיה קלינית מדוברת'.
תוכלו לשלוח שאלה בטופס האנונימי שלנו, ולקבל תשובה מפורטת מפסיכולוג/ית.


שאלה

האם יש דברים שמטופלת לא יכולה, או שלא כדאי לה, לספר למטפל גבר?

תשובה

שלום אנונימי/ת,

שאלה מצוינת המעסיקה מטופלות ומטופלים רבים בהקשר לחשיפה עצמית בטיפול.

לבטים של אמון בתחילת קשר

בתחילת קשר חדש עם אדם לא מוכר, עולות בנו שאלות רבות הקשורות במידת האמון שניתן לתת, וכמה כדי לחשוף את עצמינו. מדובר בלבטים וחששות טבעיים מאוד ואנושיים. בעצם, זהו הטבע האנושי לגלות זהירות מסוימת בהכרות חדשה. בין אם מדובר בקשר עם קולגה לעבודה,  חברות או הכרות רומנטית. המרכיב של נתינת אמון הדגרתית, וחשיפה עצמית זהירה, יהיה למעשה נוכח ברוב הקשרים החדשים שאנו יוצרים.

גם הקשר הטיפולי הינו אחד מיני קשרים שונים בין שני אנשים. הקשר הוא לא הדדי, והתפקידים בו מוגדרים. יש מטפל/ת ויש לקוח/ה (מטופל/ת). הקשר מוגדר ע"י סטינג קבוע – מקום מפגש, שעת המפגש, משך המפגש. קיימים גם קווים מנחים נוספים המגדירים את הקשר, ונותנים לו גבולות חיצוניים. גבולות הכרחיים אשר השומרים על המטופל ועל המטפל, ומהווים עוגן.

עם זאת, יחד עם הסטינג והתפקידים המוגדרים, אחרי הכל עדין מדובר במפגש בין שני אנשים. גם מפגש זה, ככל מפגש חדש, מהווה קרקע פורייה ללבטים. כמה ניתן לבטוח במטפל? האם ניתן לספר כאן הכל? האם זהו מרחב בטוח? האם אחווה כאן שיפוטיות או ביקורת? האם ארגיש מבוכה כאשר אחשוף פרטים אינטימיים אודותיי ואודות חיי?.

כל השאלות שלעיל, ורבות אחרות, מהוות דוגמאות למחשבות ותהיות העולות לעתים קרובות אצל מטופלים, בתחילת טיפול חדש. לעתים יהיו אלו מחשבות מודעות וברורות, ולעתים יהיו אלו "רעשי רקע", אשר יחוו כפחות מודעים, ויעוררו חשש ומבוכה התחלתיים. זהו מצב טבעי, מובן ואנושי מאוד.

ראפורט

המילה ראפורט מקורה בשפה הצרפתית. היא מתארת חוויה של ביטחון, אמון וקרבה בקשר. בתחום הפסיכולוגיה אנו נוהגים להשתמש במילה זו, על מנת להגדיר את מטרת הטיפול המרכזית לתחילת הטיפול, אך גם להמשכו – יצירת יחסי אמון בחדר. כמטפלת, אני יודעת כי בראש ובראשונה עלי לאפשר ולייצר את התנאים, שיאפשרו למטופלים שלי לחוות יחסי אמון עמי.

מדובר בברית טיפולית, אשר בעצם מהווה את קוו המתווה לכל הטיפול. תהיה מטרת הטיפול אשר תהיה, ללא ברית טיפולית טובה, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לסייע למטופל.

גורמים המעודדים אמון בטיפול הפסיכולוגי

  1. "חוזה טיפולי" – המטפל מתחייב להיות זמין למטופל בזמן ובמקום קבוע, בתדירות הנקבעת ע"י המטפל והמטופל, למשך זמן קבוע.
  2. הקשר הטיפולי מעוגן בקוד האתיקה – המטופל מוגן ע"י חוקים ברורים שנועדו לשמור על טובתו. חוקים אלו חלים על כל פסיכולוג, הרשום במדינת ישראל בפנקס הפסיכולוגים.
  3. ישנה סודיות רפואית החלה על התכנים של הטיפול (למעט מקרים חריגים).
  4. המטפל נדרש בראש ובראשונה לא להזיק למטופליו, ולאפשר להם סביבה נטולת שיפוטיות או ביקורתיות.

טיפול אצל בן המין הנגדי

אשמח להתייחס בהרחבה לסעיף 4. למעשה, כפסיכולוגית אחד הקווים המנחים עבורי הוא שאמונותיי, עמדותיי ועקרונותיי נשארים מחוץ לחדר בשעת הטיפול. במובן זה, שאין לעמדות שלי ולבחירותיי בחיי האישיים, שום מנדט בטיפול. זהו הטיפול של הלקוח שלי,  והלקוח תמיד במרכז. אם אשים לב שעמדות המטופל מעוררות בי תגובות רגשיות כאלו או אחרות – אעשה עם כך עבודה, ואבדוק כיצד להיות מיטיבה עם המטופל שלי.

במידה ובטיפול יעלה כי מעשיו או בחירותיו של מטופל מזיקים לו ולא מיטיבים עמו – אזמין את המטופל שלי להתבוננות על כך. "כלל האצבע" מבחינתי הוא כי לא משנה מה אני אישית חושבת על בחירות, אמונות ועקרונות של מטופליי. משנה מה המטופל חושב עליהם, והאם מדובר בחלקים שבחווייתו מקדמים אותו אל עבר רווחה נפשית ואיכות חיים טובה יותר, או פחות. בדומה לכך, גם מין המטפל הינו גורם אשר לא אמור להשפיע על יכולת המטפל להכיל ולהחזיק כל תוכן שתשתפי בו, בדיוק כמו עמדות ואמונות אישיות של המטפל.

למעשה, התשובה הקצרה לשאלתך היא שאני מקווה שעם הזמן, תוכלי להרגיש כי המפגש הטיפולי הינו מרחב בטוח בעבורך לחשיפת כל חלק שתרצי לחשוף. התשובה הארוכה יותר היא שקודם כל, כמו בכל קשר חדש, אני משערת כי גם בקשר הטיפולי החדש עולות שאלות לגבי כמה את יכולה לשתף את המטפל ובמה. אלו שאלות מובנות וטבעיות ואני מקווה כי אט אט עם היווצרות ברית טיפולית חזקה ובטוחה, תרגישי יותר ביטחון לשתף בעוד ועוד חלקים.

במידה ויש תכנים שאת מרגישה כי לא נוח לך לגעת בהם מול המטפל שלך, הייתי בודקת כיצד עם הזמן את יכולה לבטא את עצם חוסר הנוחות, בטיפול. למעשה, הייתי מציעה להתייחס ישירות לא לתוכן אלא לתחושות ולחששות. לתת מקום דווקא ללבטים, לשאלות שיש לך ולתהיות האם לכל הדברים יש מקום מול מטפל גבר?. שיח מעין זה יכול לאפשר לגלות רבדים חדשים בעצמך, ולסייע למטפל להבין טוב יותר כיצד ניתן לקדם את הברית הטיפולית ויחסי האמון בחדר.

בהתייחס לתכנים שאת מרגישה כי מורכב יותר בעבורך לפתוח מול מטפל גבר, אני חושבת שיהיה משמעותי ומעניין להתבונן עליהם. האם לבטים אלו מוכרים לך בעוד תחומי חיים ומול אנשים נוספים? אילו תחושות והבדלים עולים סביב סוגיות בהן את משתפת דמויות גבריות לעומת נשיות?. או שמה מדובר בתהיות שעלו ספציפית בהקשר לטיפול. הייתי מנסה לבדוק מה הנושאים שמעלים חשש ולבטים ואלו מחשבות ורגשות עולים סביב כך. אני חושבת שעצם השאלה שלך מרמזת על חוויה שיתכן ישנם נושאים שאת תרגישי לא מסוגלת לשתף בהם מטפל גבר. זוהי חוויה פנימית שיכולה להיות בעלת משמעות לך ולטיפול, והייתי בודקת אותה ואת מקורותיה, בגישה סקרנית ובלתי שיפוטית.



התשובה נכתבה על ידי הפסיכולוגית יוליה ליבס
כחלק מפרוייקט שאלות ותשובות
בשיתוף פעולה עם דף הפייסבוק של 'פסיכולוגיה קלינית מדוברת'.
תוכלו לשלוח שאלה בטופס האנונימי שלנו, ולקבל תשובה מפורטת מפסיכולוג/ית.