עוד על טיפול פסיכולוגי

ההמלצה על סוג טיפול (פרטני, זוגי, משפחתי), תדירות המפגשים, משך הטיפול או על גישה טיפולית נעשית רק לאחר הערכה ואבחון בפגישה אחת או יותר על-ידי פסיכולוג קליני. הערכה מקצועית זו לוקחת בחשבון גורמים רבים כגון מאפיינים אישיותיים והיסטוריה אישית מקיפה. חשוב לציין כי תהליך ההכשרה כולל התמחות במספר שיטות טיפול כך שהפסיכולוג יוכל להציע כמה אפשרויות בעצמו, או במידת הצורך הפנייה לפסיכולוג אחר בעל ידע או ניסיון מתאימים יותר לצרכי ובקשת המטופל.

מה ההבדל בין פסיכותרפיסט לפסיכולוג?

פסיכולוגיה היא תחום אקדמי בעל ענפים יישומיים המוסדרים בחקיקה. פסיכולוגים הם היחידים שהעיסוק שלהם בפסיכותרפיה מוסדר בחוק ומבוסס על מסלול לימודים אקדמיים הכולל תואר ראשון ושני, התמחות של 4 שנים במגוון מסגרות ובחינת רישוי של משרד הבריאות. ולכן, פסיכולוגים הם היחידים שהחוק מתיר להם להעניק אבחון או טיפול פסיכולוגי. ‘פסיכותרפיסט’ אינו מקצוע מוסדר בישראל, וכל אדם רשאי לקרוא לעצמו פסיכותרפיסט ללא שום ערובה להיקף או איכות ההכשרה שעבר.

למה לפנות לטיפול פסיכולוגי פרטי?

טיפול פסיכולוגי קליני לסוגיו הוא חלק מסל הבריאות וניתן באופן חינמי דרך קופות החולים. אנו מאמינים באיכות ובחשיבות של השירות הפסיכולוגי הקליני הציבורי וממליצים למי שזקוק ומעוניין בכך לפנות לקופת החולים שלו ולבקש טיפול פסיכולוגי קליני דרכה. ישנם מצבים שבהם קיימת עדיפות ברורה לטיפול במערכת ציבורית שמאפשרת התערבות רב מקצועית ו/או מוסדית.

לפנייה לטיפול פרטי יש מספר יתרונות ביחס לטיפול ציבורי. קבלת טיפול פסיכולוגי קליני בשירות הציבורי מותנית בקיומה של אבחנה פסיכיאטרית הנרשמת בתיק הרפואי. לרישום זה עשויות להיות השלכות על מגוון תחומים כגון: פרמיות של ביטוחים, דיוני משמורת וכשירות הורית במקרים של גירושים, קבלה לתפקידים מסוימים בשירות המדינה ועוד. בפנייה לטיפול באופן פרטי זמן ההתחלה הוא מיידי ללא תור, ניתן לבחור בו את הפסיכולוג, את שעת הטיפול, המיקום וכדו’. ההחלטה על סיום הטיפול נעשית על ידי המטופל והפסיכולוג, בעוד שבמערך הציבורי ישנם שיקולים מערכתיים נוספים שמביאים לכך שטיפולים מסתיימים לעיתים בטרם עת. בטיפול פרטי ניתן להגדיל את תדירות המפגשים בעת הצורך מפעם לפעמיים או מפעמיים לשלוש פעמים בשבוע. בנוסף, ישנם סוגי טיפולים שאינם נגישים במערכת הציבורית כמו היפנוזה ופסיכואנליזה.

גישות מרכזיות בתחום הטיפול בפסיכולוגיה הקלינית

טיפול דינמי במבוגרים

טיפול דינמי, או בשמו המלא טיפול פסיכודינמי, הוא הטיפול הפסיכולוגי הנפוץ והמוכר ביותר. לרוב זהו אופן הטיפול שמיוצג במדיה (למשל בסדרה “בטיפול” הישראלית או הסופרנוס מארה”ב). הטיפול מתמקד ביצירת תובנה והכרות עצמית כדרך לשינוי, ומושם בו דגש על היחסים בין המטפל למטופל כדרך לבחון ולהבין טוב יותר את עולמו הפנימי של המטופל ואת האופן בו הוא יוצר ומקיים קשרים משמעותיים בחיו. המונח ‘דינמי’ מתייחס לנפש ככזו המכילה כוחות שונים הפועלים בה במגוון אינטראקציות, ושחלקם לא מודעים. תדירות המפגשים בטיפול דינמי היא פעם או פעמיים בשבוע. הטיפול הדינמי מתאים לאלו המתמודדים עם קשיים מסוגים שונים ואינו מוגבל רק לטיפול בהפרעות ספציפיות. סיבות פניה נפוצות הן: דיכאון, חרדה, קושי בזוגיות ומערכות יחסים, תחושות של מועקה, חוסר סיפוק בחיים, שאלות לגבי זהות, בעיות בתחום המיני, עיבוד טראומה ועוד. מטרות הטיפול רחבות יותר מהקלה של סימפטומים וכוללות גם שינוי במבני עומק באישיות. למרות שטיפול דינאמי לרוב אינו ממוקד בהקלה בסימפטומים הוא יעיל בהפחתתם כמו טיפולים ממוקדי סימפטום.

טיפול דינמי בילדים ונוער

טיפול דינמי מטרתו להביא לשיפור על ידי הכרות עם הרבדים העמוקים באישיותו של הילד והמתבגר. מגע בקונפליקטים, במשאלות ובמניעים הלא מודעים מאפשרים שינוי של החוויה והרחבת טווח הבחירה ודרכי ההתמודדות. בגיל ילדות ולעיתים אף בגיל ההתבגרות, בעוד ששיחה ישירה לעיתים מרתיעה ואף מפספסת את החוויה הפנימית, השימוש במשחק מסייע להגיע לחלקים חבויים אלו. חשוב לציין כי בעת טיפול בילד או במתבגר ישנה חשיבות גדולה לקיומה של מסגרת הדרכת הורים אשר מאפשר לפסיכולוג הקליני לפגוש ולהכיר את הורי המטופל ולהציע התערבויות שונות בנוגע לסוגיות ההורות. ההכשרה בפסיכולוגיה קלינית בתחום הטיפול בילדים מאפשרת לפסיכולוג ביצוע של התערבויות קצרות מועד, אך גם מענה טיפולי ארוך טווח לילד והוריו המתמודדים עם מקשיים מורכבים לאורך תקופה ארוכה. תהליך טיפולי ארוך מסוגל להשפיע משמעותית על עיצוב האישיות ולקדם מהלך התפתחותי בריא יותר גם אל מול מצבים מורכבים

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT – Cognitive Behavioral Therapy) שם דגש על האינטראקציות בין חשיבה, התנהגות ומצב הרגשי. בגישה זו המטפל מתמקם בעמדה אקטיבית בתוך התהליך הטיפולי אשר ממוקד בבחינה, בירור, אתגור ושינוי אפשרי של האמונות של האדם על מצבו, על עצמו ועל סביבתו, תוך שימוש לפרקים בהתנסויות, או בתרגולים מעבר לשעה הטיפולית. המטרה העקרונית בטיפול הנה להרחיב את טווח הגמישות המחשבתית ודרכי ההתנהגות. כיום הכותרת “טיפול קוגניטיבי התנהגותי” מאגדת בתוכה גישות מגוונות לטיפול, שהתפתחו מתוך המודל הקלאסי ונשענות על תפיסות ותיאוריות ממקורות נוספים כגון: פילוסופיה מזרחית, תרגול מדיטציה, ביו-פידבק וכד’. המשותף לכלל הגישות הללו הוא עמדה אקטיבית של המטפל, וההזמנה להתנסות ולתרגול מחוץ למפגש הטיפולי

טיפול זוגי

קשר זוגי מהווה עבור רבים קשר יקר, אינטנסיבי ומשמעותי מאוד בחייהם הבוגרים. מעצם כך, לעתים יכולים לצוף בתוכו מתחים ולהיווצר בו קונפליקטים. בטיפול זוגי, ההנחה היא כי קיים יתרון בעבודה עם הזוג כיחידה אחת, ובהבנה של הדינמיקה הייחודית הקיימת בין בני הזוג. עבודה כזו מאפשרת פעמים רבות התבוננות על החלקים הטובים והמיטיבים הקיימים בקשר, לצד אלה המעוררים בכל אחד מבני הזוג קושי ותסכול, ובכך לאפשר תנועה בתוך הקשר הזוגי.

טיפול משפחתי

בטיפול משפחתי היחס לבעיות של הפרט הוא כביטוי של בעיה מערכתית רחבה בתא המשפחתי. במילים אחרות, ההנחה היא שהבעיה היא לא של בן המשפחה הסובל (או של זה הגורם סבל), כפי שבעיה באבר בגוף אינה בעיה של האבר אלא של הגוף כולו. לכן, כלל בני המשפחה נוטלים חלק בטיפול ועובדים יחד כדי לרדת לעומק הקושי וליצור שינוי. במובן זה הטיפול מתמקד בהבנה ושינוי של דפוסים ויחסי גומלין בתוך המשפחה. כעיקרון, לבעיות וקשיים רבים ניתן לגשת מנקודת המבט המשפחתית. עם זאת לרוב זוהי ההתערבות המומלצת ביותר כאשר בנוסף למצוקה של הפרט ישנו גם שינוי או קושי ברמה המשפחתית (למשל, במקרים של מחלה קשה, אובדן, סכסוך משפחתי, וכד’).

הדרכת הורים/טיפול בהורות

הדמויות המשמעותיות ביותר בחייהם של ילדים ומתבגרים הם ההורים. זאת שכן הם אלו שדואגים לצרכיהם הפיזיים והרגשיים ומספקים את המסגרת הפיזית והבין אישית בתוכה ילד מתפתח, גדל ומתעצב. לפיכך, הדרכת הורים הינה חלק אינטגרלי מטיפול פסיכולוגי בילד ובמתבגר. לעיתים ההורים מגיעים לבדם להדרכת הורים אשר אינה כוללת טיפול בילדם. הדרכת הורים הינה למעשה מהלך טיפולי לכל דבר. במהלך הפגישות ישנם מוקדי עבודה שונים: א. הבנת עולמו הפנימי של הילד, דבר המאפשר להורים לפתח כלפיו אמפטיה ולהגיב בצורה מותאמת לצרכיו. ב. הבנה של נקודות עיוורות ביחסי ההורה עם הילד. לעיתים קרובות הורים מביאים עימם לתוך ההורות, את הילדות שלהם ואת ההורות שהם חוו כילדים. לא פעם נוצרים שחזורים אשר מעיקים על התפתחותו של הילד ועל היחסים בין הילד להורה. ג. חשיבה פרקטית וקונקרטית כיצד ההורה יכול לסייע לילד ולהתמודד עם סוגיות יום יומיות מחיי המשפחה. כמובן, שהפגישות משמשות גם לעדכון הדדי של ההורים והפסיכולוג. במידת הצורך הפסיכולוג הקליני גם מגיע לבתי הספר על מנת לסייע לצוות החינוכי בהתמודדות עם הילד המטופל. הדרכת הורים הינה לעיתים בעלת אופי הדרכתי יותר, ולעיתים בעלת אופי טיפולי יותר (טיפול בהורות), בהתאם לצרכי ההורים, רצונם ושיקול דעתו של הפסיכולוג.