אנשים רבים שואפים לשלמות: בעבודה, במראה, בזוגיות או בציפיות שלהם מאחרים. פרפקציוניזם מעמיד בפנינו מספר בעיות: ראשית, שלמות היא אידיאל, שכמעט בהגדרה שלו הינו בלתי ניתן להשגה. כמו לנסות לעמוד באמצע קשת בענן – ככל שתתקרב, היא תתרחק. בעיה נוספת היא שהקריטריונים למדידה של שלמות מוטלים בספק. איך הגענו לקריטריונים האלה? האם הם נכונים? האם הם ישארו כך תמיד? שלמות לא משאירה מקום לשיפור. היא הטוב ביותר, האולטימטיבי. האירוניה של פרפקציוניזם היא שעצם הבחירה בסטנדרט כל כך גבוה לשאוף אליו, היא חוסר שלמות. זהו סטנדרט לא הגיוני למדוד לפיו ולקבוע לפיו אושר או הצלחה.
אלו השואפים לשלמות, עלולים להפוך את חייהם לאומללים. חשבו על השאלות הבאות:
האם אתם כועסים כשאתם או אחרים עושים טעויות?
האם אתם לא מסוגלים להתפשר?
האם אתם מתאכזבים בקלות?
האם אתם חסרי סבלנות?
האם אתם שואפים להיות טובים יותר מאחרים?
האם אתם מעדיפים לעשות דברים בעצמכם מאשר לתת לאחרים לעשותו?
האם אתם חושבים שלהיות ממוצע שווה ערך לכישלון?
אם עניתם בחיוב לשאלות אלו, יש סיכוי טוב שיש לכם כמה עמדות פרפקציוניסטיות לגבי עצמכם ואחרים ושאתם מכינים את עצמכם לאכזבה. ניתן להיות פחות ממושלם ולהיות מסופק. בואו נסתכל טוב יותר על פרפקציוניזם: גורמים, השלכות, וקצת על איך מתמודדים.
גורמים
למה לחלק מהאנשים יש את הצורך הכפייתי להיות מושלמים? לכולנו ההיסטוריה האישית שלנו, וכולנו מונעים ממניעים ייחודיים. עם זאת, אלו מספר גורמים מרכזיים:
חינוך וחוויות ילדות – פרפקציוניזם יכול להתפתח כחלק מחינוך דורשני ששם דגש על השגת מטרות והצלחה, ופחות על ערכים והנאה מהדרך. מצד אחר, פרפקציוניזם יכול להיות כלי של ילד להשגת תשומת לב, הכרה ואישור מהוריו.
הסוואת רגשות שליליים – ובפרט חרדה. מרדף אינטנסיבי שדורש השקעת זמן ומאמץ מרובים עשוי לשרת מטרה לא מודעת – כילוי אנרגיה ומילוי כל פינה במוח, כדי להסוות רגשות לא נעימים כמו: חרדה, בדידות ודיכאון.
ערך עצמי – פרפקציוניסטים פעמים רבות מרגישים ש”להיות נכונים” זה פשוט מי שהם. הם רואים משימות בחייהם לא רק כמבחן ליכולת שלהם כאנשי מקצוע או בתחום מסוים, אלא כמבחן ליכולתם כאנשים. לכן, טעויות או כשלונות עבור פרפקציוניסטים אינם דבר זניח, אלא איום על ליבת הדימוי העצמי שלהם.
תחושת שליטה – תפיסת העולם הפרפקציוניסטית שבה כמעט הכל (אנשים, רעיונות ואפילו מחשבות) מתחלקים לטוב ורע, נכון ושגוי, יכולה להיות אמצעי לשליטה בעולם. יותר נכון, לאשלייה של שליטה מוחלטת, וזאת, כדי להבטיח את הבלתי אפשרי – מעבר בטוח בין הסיכונים וחוסר הודאות של החיים.
השלכות
פרפקציוניזם יכול לגרום לקשיים משמעותיים בחיי היומיום, ולהשפיע על מגוון תחומים: מיכולות התפקוד והפרודוקטיביות שלנו דרך יחסים בינאישיים ועד לבריאות. מספר דוגמאות למחיר של פרפקציוניזם:
דחיינות קיצונית. אנשים שמתמודדים עם פרפקציוניזם הם לרוב מאוד לא יעילים בעבודתם, וסובלים מדחיינות עקבית ועוצמתית. לא להתחיל משהו זו דרך טובה להבטיח שלא נכשל.
פספוס הזדמנויות. כל השעות הנוספות והאנרגיה שהוקדשו לשאיפה אחר שלמות יכלו להיות מושקעות במגוון פעילויות וחוויות משמעותיות ומספקות יותר.
לחץ כרוני. פרפקציוניזם דוחף אנשים כל הזמן לעשות יותר: לקחת על עצמם יותר עבודה, אתגרים וגורמי מתח ממה שהם יכולים לנהל. עודף של “דברים לעשות” מוביל מהר מאוד ללחץ כרוני ושחיקה.
חוסר שביעות רצון תמידי. לפרפקציוניסטים יש קול תמידי בראשם שמזכיר להם כמה עוד צריך לעשות וכמה רע הם צריכים להרגיש אם הם לא יספיקו. פרט לאשמה ותסכול שנובעים מהמבקר הפנימי העקשן, פרפקציוניזם שנמשך זמן רב מקשה מאוד להנות בחיים ולמצוא סיפוק אמיתי. קשה ליהנות מההווה כשתמיד מסתכלים קדימה למשימות חדשות או אחורה על כישלונות קודמים.
מחקרים מראים בעקביות שרמות גבוהות של פרפקציוניזם מקושרות להשלכות קליניות שליליות כגון: הפרעות אכילה, הפרעות חרדה, דיכאון ואף אובדנות.
איך אפשר להתמודד?
כמו הרבה קשיים פסיכלוגיים, ניתן לעבוד על הנטייה הפרפקציוניסטית מכיוונים שונים ובגישות שונות. מפאת קוצר היריעה, נשתף בכלי אחד של זיהוי טריגרים ויצירת התנהגויות חלופיות.
רוב הגורמים מתייחסים לרגשות שליליים שונים (חרדה, דיכאון, בדידות וכו’) אותם אנו מבקשים להרגיע. כלומר, הרגעה רגשית היא המטרה והמוטיבציה האמיתית מאחורי אמונות והתנהגויות פרפקציוניסטיות. הבנה זו היא קריטית לשינוי, כי רק כשאנחנו מבינים מה אנחנו באמת צריכים מבחינה רגשית, אז אנחנו יכולים למלא את הצורך הזה באופן יותר מועיל ופחות מלחיץ.
כשאתם מתחילים לשים לב להתנהגות פרפקציוניסטית (למשל בדיקות חוזרות) השתמשו בזה כסימן לבדוק את עצמכם מבחינה רגשית. שאלו את עצמכם:
איזה רגשות אני מרגיש עכשיו?
כמה חזקים הרגשות האלה?
מה קרה שהפעיל את הרגשות האלה?
על מה חשבתי שהוביל להתנהגות הפרפקציוניסטית?
לאחר מכן, צרו אוסף של דרכי התמודדות חלופיות. הרעיון הוא שיהיה לכם אוסף של דרכי התמודדות מוכנות מראש כדי שכאשר הרגשות מגיעים, יהיו לכם מספר אלטרנטיבות לפרפקציוניזם מוכנות וקלות ליישום.
לדוגמא, אם בדידות היא הטריגר שלכם, אתם יכולים להתקשר לחבר שתמיד זמין וקל לדבר איתו, להתכתב עם מישהו מהמשפחה, לקחת את הכלב לפארק, או כל פעילות אחרת שלרוב עוזרת לכם להרגיש יותר מחוברים לאנשים.
לבסוף, התאמנו והתנסו. קחו בחשבון שזה הולך לקחת זמן ואימון כדי לשבור את ההרגלים הישנים ולעיתים תחושות חוסר נוחות, כך מרגישות למידה וצמיחה.
כלים נוספים להתמודדות ומידע נוסף תוכלו למצוא במאמר המקושר : “פרפקציוניזם: המדריך המושלם”
הכותב הוא פסיכולוג קליני מומחה.
המאמר המקורי פורסם בעמוד הפייסבוק של קלינית מדוברת.