קנאה זה רגש מאוד עוצמתי. כל כך עוצמתי שהוא מוזכר פעמים רבות בתנ״ך כמוביל לפעולות הרסניות, במיוחד בין אחים. יש שיגידו שזה רגש חייתי, שכן ישנן עדויות לכך שגם בעלי חיים מסוימים חשים קנאה. מה שבטוח, זה רגש מעניין ומורכב.
הפסיכואנליטית, מלאני קליין, מבדילה בין שני סוגים של קנאה:
האחד: ״קנאה״ – Jealousy
השני: ״צרות עין״ – Envy
קנאה (jealousy) – רגש שפרויד חקר ומלאני קליין המשיכה בעקבותיו. זהו רגש הנוצר ב״משולש״- כלומר בעקבות קשר בין שלושה גורמים. פרויד התייחס לתסביך אדיפוס בהקשר הזה. לפי תסביך אדיפוס הפעוט מבין שיש להוריו קשר גם בלעדיו ומקנא בכך. הוא רוצה את אהבת אמו רק לעצמו, ושואף באופן לא מודע לסלק את אביו מהתמונה. הוא מקנא באב, וחש כלפיו עוינות, שכן הוא הופך למתחרה על אהבת אמו. הדרך של הילד להתגבר על התסביך ועל תחושות הקנאה שמגיעות איתו, היא להפוך את הקנאה ואת רצונו להיפטר מאביו דווקא לרצון להידמות לו. כך הילד שואף, באופן בלתי מודע, להזדהות עם האב ולהיות כמוהו.
ניתן לחשוב על קנאה זו בהקשר של מערכות יחסים, כאשר אדם מרגיש שאהבה או תשומת לב שהוא מעוניין בה, או ראוי לה, ניתנים לאדם אחר. או כאשר אדם חושש שדבר מה טוב שיש לו יילקח ממנו על ידי מישהו.
קנאה עשויה להתעורר בכל מיני מערכות יחסים: רותי ראתה את דנה, חברתה הטובה, משחקת עם ילדה אחרת בחצר והתעורר בה רגש של קנאה. בכל פעם שאמא מחמיאה לאח של דני הוא מתרגז ומקנא בו. וכמובן, הדוגמא הבלתי נשכחת של קנאה בין בני זוג, כאשר רוס מקנא בכל רמז לקשר בין ריצ׳ל למארק, עמיתה לעבודה.
פרויד ומלאני קליין התייחסו לסוג זה של קנאה כהישג התפתחותי. עצם היכולת להבין שיש יחסים המתרחשים בנפרד ממני, עצם העובדה שיש יריב שבו אני מקנא, הינם הישג התפתחותי. אך למרות שזה ״הישג״, זה לא מוריד מהעובדה שמדובר ברגש שמעורר ברובינו תחושות קשות של כעס, של פגיעות ושל איבה. ויש לו פוטנציאל להשפיע לרעה על מערכות יחסים בחיינו.
צרות עין ( envy) – זהו רגש שעשוי להתעורר למול תחושה של נחיתות, של מחסור, של היעדר ושל קיפוח. תחושת צרות העין מורכבת מהרצון שיהיה לי משהו שיש לאחר, אך בניגוד לקנאה, האדם צר העין שואף גם להרוס לאחר את מה שיש לו. כלומר, לא מספיק רק שאשיג את מה שיש לאחר אלא שיהרס לאחר הטוב שבו.
לפי מלאני קליין, אנו חווים זאת כבר בינקות. התינוק הרך מקנא באם על שפע החלב שיש לה, בו הוא תלוי לחלוטין. לפי קליין, תחושות הנחיתות של התינוק, העובדה שהוא תלוי לחלוטין באם ש״יש לה הכל״, מובילה את התינוק לצרות עין. לפיה, התינוק, בתת המודע שלו, רוצה את כל החלב לעצמו, ושואף לרוקן את האם, שלא יישאר לה. אם כן, תחושת צרות העין מעוררת גם תוקפנות, רצון להרוס לאחר.
״צרות עין״ עשויה להתעורר בנו בעודנו משוטטים ברשתות החברתיות ורואים את החיים הלכאורה מושלמים של אחרים: הוא קיבל קידום בעבודה, היא נסעה לעוד חופשה חלומית בחו״ל, הם התחתנו באירוע נוצץ …
אז עשוייה להתעורר תחושת ה״גם אני רוצה״ או ״למה לו יש ולי אין״. יחד עם מחשבות אלו לעיתים מתעוררות גם תגובות תוקפניות, תחושות של ״הלוואי שלא יהיה לאחר״ או ש״ייהרס לו״.
להרגיש קנאה או צרות עין מידי פעם בפעם זה חלק מהטבע האנושי. כלומר, כולם חווים זאת בעוצמה זו או אחרת. אולם, מדובר ברגש שמעורר בנו בדרך כלל תחושה לא טובה. אף אחד לא נהנה לקנא. כדברי הפסוק ״קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה״.
הכותבת הינה פסיכולוגית, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית.
המאמר פורסם בדף הפייסבוק של פסיכולוגיה קלינית מדוברת.