נשים המגיעות לתקופת גיל המעבר לעיתים מתלבטות אם צריכות להמשיך להשתמש באמצעי מניעה, ואם כן, באיזה?
בפועל הרבה נשים לא משתמשות באמצעים קבועים.
עלינו לזכור כי בעוד הפריון הנשי יורד עם הגיל, כל עוד המחזור החודשי מגיע, ניתן להיכנס להריון.
מאמר זה יעסוק בשימוש בהתקן תוך רחמי, אחד מאמצעי המניעה הפופולאריים כיום, אשר לאחר גיל 40 מציע עוד יתרונות הקשורים לגיל מלבד היותו אמין, בטוח וארוך טווח.
נתחיל בכך שמהו התקן תוך-רחמי?
מדובר באמצעי מניעה בצורת T הממוקם בחלל הרחם על-ידי רופא/ת נשים ויוצר סביבה המקשה על הזרע להגיע ולהפרות את הביצית.
ישנם 2 סוגים של התקנים:
- התקן הורמונלי– התקן המפריש הורמוני פרוגסטין (הורמון דמוי פרוגסטרון) אשר מונעים הריון לא רצוי דרך שינוי תנאי צוואר הרחם ורירית הרחם ובכך מונעים מהזרע להפרות את הביצית, וממנה, את היכולת להשתרש ברחם.
- התקן לא הורמונלי– התקן המפריש יוני נחושת. עובד על אותו רעיון של ההורמונלי, בכך שמקשה על יצירת תנאים לביצית להיות מופרת ולהתפתח.
למה להשתמש בהתקן תוך רחמי אחרי גיל 40+
כל עוד יש מחזור חודשי, אישה אשר לא חפצה בהריון צריכה להשתמש באמצעי מניעה כדי להבטיח לעצמה שלא תקרה "תקלה".
התקן תוך רחמי הוא אמצעי בטוח מהריון לא רצוי אשר ניתן להוציאו בכל שלב במהלך החודש.
בגילאים אלו יתרונות נוספים:
זמן שימוש– נשים עם התקן תוך רחמי יכולות ליהנות ממנו למשך שנים, ובסיומו לא תצטרכנה להחליפו יותר מפעם אחת נוספת, אם בכלל, בניגוד לשימוש בגילאים צעירים יותר.
הקלה בדימומים החודשיים- התקן תוך רחמי הורמונלי יכול לעזור לנשים בכל הגילאים הסובלות ממחזורים כבדים, ולסדר את זמן הגעתם (בתקופה בה יתכן שינויים בזמני ההגעה עקב ירידה ברמות ההורמונים בגוף).
כמות הורמונים- מדובר באמצעי עם פחות הורמונים באופן כללי משאר אמצעי המניעה הקיימים. בגילאים מבוגרים יותר יתכן ויומלץ לנשים הסובלות בין השאר מלחץ דם גבוה לא להשתמש באמצעי על בסיס אסטרוגן כמו שיש בגלולות למניעת הריון (בהתקנים הורמונליים אין שימוש בו).
למי התקן הורמונלי לא יומלץ?
- נשים שסבלו מזיהומים באגן או ממחלת מין בעבר
- נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן הדש
- נשים עם בעיות מבניות המקשות על הכנסת ההתקן
- נשים עם היסטוריה רפואית אשר בגילאים מאוחרים עלולות להיות בקבוצות סיכון למצבים שונים.
מתי אפשר להפסיק להשתמש בהתקן (או כל אמצעי מניעה אחר)?
את ההתקן ניתן להוציא אצל רופא/ת הנשים בכל שלב שרוצים במהלך החודש.
באופן כללי נהוג להספיק להשתמש באמצעי מניעה אם את אחרי גיל 50 ורק כשנה לאחר שהמחזור החודשי נפסק.
אם את מתחת ל-50, יש להוציא את ההתקן או להפסיק להשתמש באמצעי מניעה אחר כשנתיים לאחר שהמחזור החודשי חדל מלהגיע.
ואם עברת את גיל 55, ניתן להוציאו ללא קשר למחזור.
אם את משתמשת בהתקן הורמונלי כמו, מירנה, והמחזור החודשי לא מגיע, איך תדעי אם זה בגלל הגיל או בגלל השימוש בהתקן?
אצל רוב הנשים שימוש בהתקן הורמונלי מיטיב את התופעות החודשיות (דימומים, התכווצויות וכד') ואת תסמיני הפרה- מנופאוזה (דימומים לא סדירים, גלי חום, הזעות ועוד).
אחת היתרונות של ההתקן ההורמונלי הוא שהמחזור לא מגיע, או מגיע לעיתים רחוקות. מצד שני, אחת מתופעות הלוואי בתקופת הפרה-מנופאוזה הוא מחזורים לא סדרים.
מה עושים?
אם ההתקן לא עבר את זמן השימוש בו, ורופא הנשים שלך אישר לך להמשיך להשתמש בו, כל עוד לא נכנסת למנופאוזה, אין מניעה להמשיך וליהנות מיתרונותיו.
יוצאות מן הכלל הן אלו אשר מסיבות בריאותיות שונות לא יכולות להשתמש בהורמונים.
האם ההתקן יכול להוות תחליף לטיפולים הורמונליים חלופים כדרך להתמודד עם תופעות הפרה- מנופאוזה?
בכל טיפול רפואי יש להיוועץ עם רופא/ת נשים/משפחה כדי להבין ולקבל את אפשרויות הטיפול הטובות ביותר עבורך.
באופן כללי התקן יכול להיות בשימוש לצד טיפולים הורמונליים חלופיים, ולא כשיטה יחידה.
עוד על התקנים, באתר iud.co.il
הגלישה באתר, השימוש במידע המופיע בו או ההסתמכות בחומר המופיע בו יהיה על אחריותו הבלעדית והאישית של הגולש/ת.
המידע שמופיע באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי, בדיקה רפואית או חוות דעת רפואית על-ידי רופא/ה –ולכן חובה לפנות לייעוץ רפואי מקצועי מוסמך לפני כל החלטה או בדיקה רפואית אותה נדרשים לעשות
כל הזכויות שמורות לאתר https://clinicalpsychology.org.il ©