דימום נרתיקי אחרי גיל הבלות: מה זה אומר ומה חשוב לדעת

אישה נכנסת לתקופת הבלות בממוצע בגיל 50. אחרי תקופה זו היא לא תקבל מחזור חודשי.

דימום נרתיקי אחרי גיל המעבר (Postmenopausal Bleeding – PMB) הוא מצב שבו אישה חווה דימום מהנרתיק, וזהו מצב חריג, וכאשר הוא מתרחש, ישנה חשיבות רבה להבין את הגורמים האפשריים ולפנות לבדיקת רופא/ת נשים. במאמר זה נסקור את הסיבות האפשריות לדימום נרתיקי לאחר גיל הבלות, דרכי אבחון וטיפול ומתי צריך להתחיל לדאוג?

מהו דימום נרתיקי אחרי גיל הבלות?

אישה שאינה מקבלת יותר משנה מחזור חודשי מוגדרת בגיל הבלות, וזאת כתוצאה מירידה בתפקוד השחלות ובהפסקת ייצור האסטרוגן והפרוגסטרון. תקופה זו, המתרחשת בדרך כלל סביר גיל 52, מסמנת את סיום תקופת הפוריות. דימום נרתיקי המתרחש לאחר תקופה זו אינו נחשב תקין והוא נחשב לסימן שיש לבדוק אותו בהקדם.

סיבות אפשריות לדימום אחרי המנופאוזה:

  • אטרופיה נרתיקית-
    לאחר גיל הבלות, רמות האסטרוגן בגוף האישה יורדות באופן משמעותי. ירידה זו גורמת לדילול של רירית הנרתיק, הפות ודרכי השתן התחתונות (אטרופיה ואגינלית). כתוצאה מכך, רקמת הנרתיק עשויה להיפצע בקלות ולגרום לדימום קל, במיוחד לאחר יחסי מין או בדיקה גינקולוגית.
  • פוליפים ברחם או בצוואר הרחם
    פוליפים הם גידולים לא ממאירים הנמצאים ברחם או בצוואר הרחם. למרות שהם לרוב לא מסוכנים, הם עשויים לגרום לדימום מוגבר.
  • היפרפלזיה (שגשוג) של רירית הרחם
    היפרפלזיה היא התעבות של רירית הרחם כתוצאה משינוי הורמונלי המביא לדימום לא סדיר מהרחם.
דימום נרתיקי אחרי גיל המעבר
  • סרטן רירית הרחם, צוואר הרחם או הנרתיק-
    שלושת סוגי סרטן אלו יכולים בין השאר לגרום להופעת דימום בגיל המעבר, כאבי אגן ודימום לאחר יחסי מין.
  • תרופות או טיפול הורמונלי חלופי-
    תרופות מסוימות או טיפול הורמונלי חלופי  עשויות לגרום לדימום קל. נשים המשתמשות בטיפול הורמונלי למטרות איזון תסמיני גיל המעבר עלולות לחוות דימומים כתוצאה מהשפעת התרופות על רירית הרחם.
  • בעיות רפואיות אחרות
    זיהום ברירית הרחם, פציעה מיחסי מין, טראומה לאזור האגן, הם חלק מבעיות אפשרויות שיכולות לגרום לדימום נרתיקי אחרי גיל הבלות.

אבחון דימום אחרי גיל הבלות

האבחון של דימום נרתיקי אחרי גיל הבלות כולל מספר שלבים. רופא הנשים עשוי לבצע בדיקות גופניות, בדיקות דם ובדיקות דימות כדי להבין את מקור הדימום ולטפל בו בהתאם.

בשלב הראשון רופא הנשים יעבור על ההיסטוריה הרפואית, ישאל לגבי הדימום התחיל, על איזו רמת דימום מדובר (הכתמות או דימום כבד יותר) ועל אילו תרופות היו בשימוש ואילו כעת בשימוש.

  1. בדיקה גינקולוגית מלאה
    הרופא יבצע בדיקה גינקולוגית כדי לאתר את מקור הדימום. כמו-כן בדיקת פאפ ו/או בדיקת קולפוסקופיה יבצעו כדי לשלול שלא מדובר בסרטן צוואר הרחם.
  1. אולטרסאונד טרנס-וגינלי
    בדיקת אולטרסאונד טרנס-וגינלי מסייעת להעריך את עובי רירית הרחם ולספק הדמיה של אברי האגן. עובי חריג עשוי להצביע על שינויים ברירית או על גידולים.
  2. ביופסיה של רירית הרחם
    במקרה של חשד לסרטן רירית הרחם או היפרפלזיה, תתבצע ביופסיה לצורך אבחנה מדויקת.
  3. היסטרוסקופיה אבחנתית או ניתוחית
    היסטרוסקופיה היא הליך שבו מוחדר מכשיר אופטי דרך הנרתיק והרחם לצורך בדיקה ישירה של רירית הרחם.
  4. בדיקות דם והערכה הורמונלית
    בדיקות דם עשויות להעריך את רמות ההורמונים ולשלול מצבים רפואיים אחרים.

 

טיפול בדימום אחרי גיל הבלות

הטיפול בדימום נרתיקי תלוי בגורם לו

חלק משיטות הטיפול הקיימות יכולות להיות:

  1. טיפול הורמונלי מקומי
    במקרים של בעיות הורמונליות עקב ירידה ברמות ההורמונים בגוף, טיפול מקומי עם אסטרוגן (כגון קרמים, טבליות או טבעות וגינליות) עשוי לשפר את המצב. אם מדובר בפרוגסטרון לעיתים תישקל הכנסת התקן, נטילת תרופות וכד.
  2. הסרת פוליפים או טיפולים כירורגיים
    פוליפים ברחם או בצוואר הרחם ניתנים להסרה בהליך כירורגי פשוט. אם נמצאו גידולים, הטיפול יותאם בהתאם לחומרת המצב.
  3. טיפול בסרטן
    אם הדימום נגרם כתוצאה מסרטן, הטיפול יהיה בהתאם למצב התקדמותו.
  4. שינוי טיפול תרופתי
    במקרים שבהם תרופות מסוימות גורמות לדימום, הרופא עשוי לשקול שינוי או התאמת הטיפול התרופתי (בין אם מדובר בהורמונים או אנטיביוטיקה אם זה זיהום).
  5. שינוי אורח חיים
    חיזוק הגוף באמצעות תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, הפסקת עישון וניהול מתחים עשויים לסייע לשיפור איכות החיים.

 

מתי לפנות לרופא?

כל דימום נרתיקי לאחר גיל הבלות מחייב פנייה לרופא נשים, גם אם הוא קל או חד-פעמי. דימום כזה אינו נורמלי והוא עשוי להצביע על מצבים המחייבים טיפול. יש להקפיד לשים לב לסימפטומים נוספים כמו כאבים באגן, שינויים בהרגלי שתן או הפרשות לא רגילות.

מניעה ומעקב

כל אישה יכולה לסבול מדימומים חריגים בגיל הבלות, אך נשים אלו נמצאות בקבוצת סיכון:

  • נשים מעשנות
  • נשים הסובלות משחלות פוליציסטיות
  • נשים הסובלות מעודף משקל

אי אפשר למנוע דימום אך ישנם צעדים שניתן לנקוט כדי לשפר את הבריאות הכללית ולצמצם את הסיכון:

  1. בדיקות שגרתיות
    חשוב להקפיד על ביקורים שגרתיים אצל רופא הנשים, גם לאחר גיל המעבר. בדיקות תקופתיות מאפשרות זיהוי מוקדם של בעיות פוטנציאליות (וביניהן, בדיקת פאפ, מעקבי רופא/ת נשים ובדיקות דם כלליות).
  2. איזון הורמונלי מבוקר
    טיפול הורמונלי חלופי, אם נדרש, צריך להינתן תוך מעקב צמוד כדי להבטיח מינון מתאים ולמנוע תופעות לוואי.
  3. שמירה על אורח חיים בריא
    הקפדה על תזונה עשירה בירקות, פירות וסיבים, לצד פעילות גופנית מתונה, עשויה לסייע בשמירה על בריאות הגוף ולצמצם את הסיכון למחלות.

סיכום

דימום נרתיקי אחרי גיל הבלות הוא תסמין חריג. בעוד שלא תמיד צריך להיתפס לבהלה, זה עדין מחייב בדיקה שכן לעיתים ישנה סיבה רפואית חמורה הגומרת לכך. פנייה מוקדמת לרופא וביצוע הבדיקות הנדרשות יאפשרו אבחון וטיפול בזמן, מה שיכול לשפר באופן משמעותי את הסיכויים להחלמה.

הבהרה

הגלישה באתר, השימוש במידע המופיע בו או ההסתמכות בחומר המופיע בו יהיה על אחריותו הבלעדית והאישית של הגולש/ת.

המידע שמופיע באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי, בדיקה רפואית או חוות דעת רפואית על-ידי רופא/ה –ולכן חובה לפנות לייעוץ רפואי מקצועי מוסמך לפני כל החלטה או בדיקה רפואית אותה נדרשים לעשות

כל הזכויות שמורות לאתר https://clinicalpsychology.org.il ©

תפריט נגישות